אי תשלום שכר עבודה במועד הוא אחת ההפרות היקרות ביותר שמעסיק יכול לייצר לעצמו, כי הוא פותח בבת אחת חשיפה מול העובד, מול משרד העבודה ולעיתים גם מול מערכת האכיפה הפלילית.
לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שכר של עובד חודשי משולם עד התשיעי בחודש שלאחר חודש העבודה.
שכר שלא שולם בזמן מצמיח פיצויי הלנה, הפרשי הצמדה וריבית, ועלול לגרור גם עיצום כספי.
הטיפול הנכון הוא לשלם מיד את הסכום שאין עליו מחלוקת, לתעד כל שלב ולתקן את תהליך השכר כדי שהפיגור לא יחזור.
במשרד של מיכל כרם, רו"ח, אנחנו מלווים עסקים, ארגונים ומוסדות ציבוריים.
במאמר הזה מפורטים החובות, ההשלכות ודרכי הטיפול.
מעסיק שכבר נמצא בפיגור, או שקיבל פנייה מעובד, יכול לפנות אלינו לייעוץ בדיני עבודה ולבדוק את המצב לפני שהוא מגיע לתביעה.
מה נחשב לאי תשלום שכר עבודה ומהם מועדי התשלום?
הדין לא מגדיר אי תשלום רק כמצב שבו העובד לא קיבל דבר.
כל סכום שמגיע לעובד ולא הועבר אליו במועד נכלל בהגדרה, ולכן היא רחבה ממה שרוב המעסיקים מניחים.
חוק הגנת השכר קובע שעובד בשכר חודשי מקבל את שכרו עד התשיעי בחודש שלאחר חודש העבודה.
תשלומים שמגיעים עם סיום ההעסקה, כמו פיצויי פיטורים ופדיון חופשה, משולמים בתוך 15 ימים מיום הסיום.
שכר שמשולם אחרי המועד הזה נקרא בלשון המקצוע "הלנת שכר" (תשלום באיחור מעבר למועד שקבע החוק), והוא הבסיס לרוב התביעות בבתי הדין לעבודה.
בפועל, הלנה לא מתבטאת רק בחודש שלם שנעלם.
היא מופיעה גם ברכיבים חלקיים:
- שכר בסיס ששולם בחלקו בלבד, או שולם בשני מועדים שונים
- שעות נוספות ותוספות שבת וחג שלא נכללו בתלוש
- דמי הבראה ופדיון ימי חופשה שלא שולמו בסיום ההעסקה
- עמלות ובונוסים שנקבעו בחוזה ולא חושבו
- הפרשות לפנסיה שנוכו מהשכר אך לא הועברו לקופה
דמי הבראה הם דוגמה מוכרת לרכיב שנשכח בקלות, ובמדריך על דמי הבראה לעובדים מפורט איך מחשבים אותם.
הנקודה השנייה היא ניכויים.
מעסיק רשאי לנכות משכר ניכויי חובה ותשלומים שהחוק או העובד אישרו, וקיזוז בגין חוב או נזק מוגבל בדין.
עיכוב שכר "עד שיתברר העניין" או "כאמצעי לחץ" הוא לרוב הפרה בפני עצמה.
הדרך המהירה לזהות פער היא לעבור על התלוש מול החוזה ודוחות הנוכחות.
מי שרוצה לעשות זאת בעצמו יכול להיעזר בהסבר איך לבדוק תלוש שכר נכון ובסקירת טעויות נפוצות בתלושי שכר.
מסגרת רחבה יותר של חובות המעסיק מופיעה במדריך דיני עבודה למעסיקים.
מה החשיפה המשפטית של מעסיק שמאחר בתשלום השכר?
החשיפה מתפצלת לכמה מסלולים שיכולים לפעול במקביל, וכל אחד מהם נבנה על ידי גורם אחר.
הטבלה מסכמת אותם, ואחריה ההסבר.
| מסלול | מי מפעיל אותו | מה הוא כולל |
|---|---|---|
| פיצויי הלנת שכר | העובד, בבית הדין האזורי לעבודה | פיצוי בשיעורים שנקבעו בחוק, לפי משך האיחור, על הסכום שהולן |
| הפרשי הצמדה וריבית | העובד, באותה תביעה | תוספת על החוב מהיום שבו היה אמור להשתלם |
| עיצום כספי | משרד העבודה, יחידת האכיפה | קנס מנהלי שמוטל בלי לנהל משפט, לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה |
| הליך פלילי | המדינה | העמדה לדין בגין הפרת חוק הגנת השכר |
| התפטרות בדין מפוטר | העובד | זכאות לפיצויי פיטורים גם כשהעובד הוא שעזב |
המסלול הנפוץ הוא תביעת העובד.
בנוסף לקרן החוב, בית הדין מוסיף פיצויי הלנה שגדלים ככל שהאיחור ארוך יותר, ולצידם הפרשי הצמדה וריבית.
בית הדין רשאי להפחית את הפיצוי או לפטור ממנו כשמדובר במחלוקת אמיתית ובתום לב, אבל הוא לא יעשה זאת לגבי שכר שאין עליו מחלוקת.
התיישנות היא גורם שמעסיקים מזלזלים בו.
כברירת מחדל, תביעה כספית של עובד מתיישנת בתום שבע שנים, ולכן שכר שהולן לפני שנים יכול לצוץ שוב כשעובד מסיים את עבודתו ומבקש גמר חשבון מלא.
המסלול המנהלי הוא מה שמפתיע מעסיקים. "עיצום כספי" הוא קנס שמטיל משרד העבודה ישירות, בלי לפנות לבית משפט, ופיגור בשכר הוא בין ההפרות שעלולות להוביל אליו.
על דרך הפעולה של הגוף האוכף כתבנו בנפרד במדריך על יחידת האכיפה של חוקי העבודה, ועל ההכנה לבדיקה במאמר על ביקורת משרד העבודה והיערכות מראש.
מעסיקים שנבדקים מרוויחים הרבה מליווי של ייעוץ מול ביקורות של משרד העבודה, כי הפער בין תיעוד מסודר לתיעוד חסר קובע פעמים רבות את גובה הסנקציה.
לדברי מנהל חשבות שכר ותיק, "שכר שמשולם באיחור פעם אחת נראה כמו תקלה.
שכר שמשולם באיחור שלוש פעמים נראה כמו דפוס, ובית הדין וגם הפקח מבחינים בהבדל".
המסלול הפלילי פחות שכיח, אבל הוא קיים: אי תשלום שכר במועד הוא עבירה לפי חוק הגנת השכר, ובמקרים מסוימים גם נושאי משרה בתאגיד עלולים להיות חשופים.
מצד העובד, מי שלא קיבל שכר זכאי בתנאים מסוימים להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטר.
החישוב מפורט במדריך על חישוב פיצויי פיטורים.
מה עושים כשהשכר כבר התעכב או שהעובד דורש תשלום?
הסדר שבו פועלים משפיע ישירות על גובה החשיפה, כי פיצויי ההלנה גדלים עם הזמן.
אלה השלבים שאנחנו ממליצים עליהם:
- למפות כמה חייבים בפועל. מחשבים כל רכיב בנפרד, שכר בסיס, שעות נוספות, חופשה, הבראה ופנסיה, ולא מסתפקים בסכום כללי.
- לשלם מיד את החלק שאין עליו מחלוקת. תשלום מהיר עוצר את צבירת הפיצוי על אותו חלק, גם אם יתר הדרישות נשארות פתוחות.
- להגיב בכתב לכל פנייה. שתיקה עלולה לפעול לרעת המעסיק בבית הדין, ותשובה עניינית יכולה להבדיל בין סיכום ביניים לבין כתב תביעה.
- לתעד את הבסיס לכל מחלוקת. חוזה, דוחות נוכחות, אישורי בונוס והתכתבויות הם מה שמוכיח שהמחלוקת הייתה אמיתית ובתום לב.
- להציע הסדר מסודר על החלק השנוי במחלוקת. הסכם בכתב עם לוח תשלומים עדיף על דיון שמתארך חודשים.
שני דברים אסור לעשות.
הראשון הוא לפטר או להעניש עובד שדרש את שכרו, כי זה פותח חשיפה חדשה.
פיטורים מחייבים הליך תקין, וההנחיות מפורטות במדריך על שימוע לפני פיטורים.
השני הוא קיזוז חד צדדי של חוב נטען מהשכר בלי בסיס חוקי.
הודעה מוקדמת לעובדים על עיכוב צפוי לא מבטלת את החבות, אבל היא מאפשרת שיחה פתוחה ומקטינה את הסיכוי לעימות.
אם כבר הגיע כתב תביעה, כדאי לערב עורך דין המתמחה בדיני עבודה לצד הבדיקה החשבונאית.
בדיקה כזו, שמחשבת את הסכום האמיתי לפי הנתונים, היא העבודה שאנחנו מבצעים במסגרת ייעוץ בדיני עבודה וחשבות שכר.
איך מונעים עיכוב בתשלום שכר לפני שהוא קורה?
בליווי של ארגונים הדפוס החוזר הוא שעיכוב בשכר לא נובע מסירוב לשלם.
הוא נובע מתהליך: דוחות נוכחות שמגיעים ברגע האחרון, בונוסים שמאושרים אחרי סגירת החודש, או תזרים שלא הוקצה למשכורות מראש.
לכן הפתרון הוא תהליכי ולא רק חשבונאי.
הצעד הראשון הוא לוח זמנים קבוע שמחבר בין מועד סגירת הנוכחות, הפקת התלושים ותשלום בפועל, כשמרווח הביטחון נקבע לפני התשיעי ולא ביום עצמו.
הצעד השני הוא הפרדה בין כסף שמיועד לשכר לבין שאר ההוצאות השוטפות, כדי שמשבר תזרים לא יפגע קודם כול בעובדים.
הצעד השלישי הוא בקרה.
בדיקת תלושים לפני התשלום, ולא אחריו, תופסת טעויות בחישוב שעות, חופשה והבראה כשעוד אפשר לתקן אותן בשקט.
ארגונים שמעסיקים עובדי קבלן צריכים בקרה נוספת, כי גם מי שמזמין את השירות עלול לשאת באחריות להפרות של הקבלן, כפי שמפורט בבקרת שכר עובדי קבלן ובמדריך על אחריות מזמין שירות.
הצעד הרביעי הוא להוציא את התהליך מהכיס של אדם אחד.
נוהל כתוב שמגדיר מי מאשר, מי מזין ומי בודק מקטין תלות באדם יחיד, וכתיבת נהלים היא כלי מעשי לכך.
למי שאין צוות שכר פנימי, חשבות שכר במיקור חוץ מעבירה את הפעולה לגורם עם נהלי עבודה ובקרות קבועים.
ברמה הארגונית, ניהול סיכונים וביקורת פנים עוזרים לאתר מראש נקודות שבהן השכר עלול להתעכב, לפני שהן הופכות להפרה.
שאלות נפוצות על שכר שלא שולם
כמה תשובות קצרות לשאלות שמעסיקים ועובדים שואלים אותנו לעיתים קרובות.
האם מותר לעכב שכר כי העובד לא החזיר ציוד של החברה?
בדרך כלל לא.
טענה לנזק או לציוד שלא הוחזר נבררת בנפרד, והחוק מגביל קיזוז חד צדדי מהשכר.
עיכוב שכר כזה עלול להפוך לאי תשלום שכר עבודה שמצמיח פיצויי הלנה, גם אם לחברה יש טענה לגופו של עניין.
כמה זמן יש לעובד להגיש תביעה על שכר שלא שולם?
כברירת מחדל, תביעה כספית מתיישנת לאחר שבע שנים.
מעסיק לא צריך להניח ששכר ישן "נסגר" מעצם חלוף הזמן, במיוחד כשמדובר בעובד שסיים את עבודתו לאחרונה.
האם עובד יכול לעזוב מיד אם לא קיבל משכורת?
בתנאים מסוימים התפטרות בשל אי תשלום שכר נחשבת כפיטורים לעניין פיצויים.
מקובל שעובד ישלח לפני כן התראה בכתב ויאפשר למעסיק לתקן, ולכן כדאי לטפל בפנייה כזו מיד ולא לחכות לעזיבה.
האם משפחה שמעסיקה עובד זר סיעודי חייבת לשלם בזמן?
כן.
משפחה שמעסיקה עובד זר היא מעסיק לכל דבר, והדין חל גם עליה.
זה כולל תשלום הזכויות שמגיעות בסיום ההעסקה, ובתוך 15 ימים ממועד הסיום.
פירוט החישוב מופיע בשירות גמר חשבון למשפחות המעסיקות עובד זר.
אי תשלום שכר עבודה: איך מיכל כרם, רו"ח מסייעת למעסיקים
הנקודה המרכזית היא שהחשיפה אינה גורל.
מעסיק שמחשב נכון, משלם מהר את מה שמגיע ומתעד את מה שנתון במחלוקת מצמצם משמעותית את הנזק, ומעסיק שבונה תהליך שכר יציב לא מגיע לשלב הזה בכלל.
במשרד שלנו אנחנו מחברים בין הידע החשבונאי לבין ההיכרות עם דרישות הרגולציה, ועובדים בגישה עניינית ללא הבטחות מוגזמות.
אפשר לפנות אלינו בכמה נקודות: בדיקת חוב קיים, היערכות לביקורת של משרד העבודה, כתיבת נהלי שכר או העברת הטיפול בשכר למיקור חוץ.
כל אחת מהן מתחילה בשיחה על המצב בפועל.
אם אתם מתמודדים עם אי תשלום שכר עבודה, או רוצים לוודא שזה לא יקרה בארגון שלכם, פנו אל מיכל כרם, רו"ח, ונבדוק יחד מה נדרש.
